בבית חולים מאיר יש פתרונות וטיפולים חדשניים לסובלים מנחירה, ומהפרעות נשימה בשינה - פרופ' יהודה פינקלשטיין 

''שליש מחיינו אנו מבלים בשינה ושני שליש הנותרים של החיים תלויים במידה רבה בשליש בו אנו ישנים'' - מסביר פרופ' יהודה פינקלשטין, מנהל היחידה למחלות החיך של מחלקת אף, אוזן וגרון - ניתוחי ראש וצוואר, בבית החולים.

הליך השינה מורכב משלב ראשון, שבו השינה שטחית יותר, והיא הולכת ומעמיקה כאשר בעקבות השלב הרביעי והעמוק יותר אנו עוברים לשלב בו גלי המוח איטיים, מופיעות תנועות עיניים אופייניות ואז אנו חולמים.
במשך הלילה אנו עוברים סדרות של שלבים עם פרקי חלימה חוזרים בפרקי זמן שונים.

שינה טובה פירושה - שינה עמוקה המאפשרת לישן לחלום. לעומת זאת, שינה רדודה פירושה - שינה עם חלימה מקוטעת ופחותה, שינה שאיננה מרעננת ומותירה את הישן בבוקר עייף, מדוכדך ולעיתים סובל מיובש בגרון ומכאב ראש.

רק בשני העשירונים האחרונים הרפואה ''גילתה'' את השינה וחשיבותה לבריאותנו. לכן, עדיין חסר מידע בסיס רב ואין, עדיין, מודעות מספקת להשלכות של הפרעות השינה על בריאותנו ותפקודנו.
חלק מהתפתחות הנושא הוא הקמת מעבדות שינה שבהן הנבדק מבלה לילה, ותוך כדי שינה נבדקת סדירות נשימתו וזרימת האוויר מבעד לאף ולפה, התכווצות שרירי הבטן, ונעשה תרשים של פעולת הלב, של גלי המוח ואף של שרירי הרגליים לבדיקת תנועותיהם.

 לצורך שינה תקינה נחוצה נשימה נוחה וקלה שהיא גם שינה שקטה. ואם כך - מהי הנחרה? 
הנחרה היא רעש הנוצר מרטט רקמות בדרכי הנשימה העליונות, כאשר האוויר הנשאף פנימה עובר בקושי, כלומר - בלוע המוצר מהרגיל מאחורי הלשון שגם היא יכולה להיות גדולה מהרגיל ולהצר או לחסום את הלוע. 

הפסקות נשימה הן קטעים בהם הנחרן דומם, ובהם יש תמט של הלשון והלוע עד חסימה, עד שלפתע הנחרה מתחדשת, כאשר הריאות שהן משאבות האוויר שלנו, עם הגברת מאמץ השאיבה שלהן פורצות את החסימה ומתגברות עליה.

דרכי הנשימה העליונות אמורות לאפשר נשימה תקינה לא רק בעירות בשעות היום, אלא גם נשימה תקינה בשעות השינה.
ליקויים במבנה דרכי הנשימה העליונות יכולים לגרום לקשיי נשימה בשעות היום ויכולים לגרום לקושי בנשימה בשעות השינה. חשוב לציין שהבדיקה במעבדת השינה אינה יכול לספק מידע אודות מנגנון החסימה והסיבות לו ולכן איננה יכולה להיות הבסיס להחלטה על הטיפול הדרוש.
הביטוי הראשון לקושי בנשימה בשעות השינה - היא הנחרה.

איכות השינה הירודה, בנוסף לכך הלחצים הנמוכים והממושכים בבית החזה, גורמים לעומס על המערכת לב - כלי-דם, ויחד עם אוורור לקוי של הריאות, היכול לגרום לירידות ברמת ריווי החמצן בדם ויצירת רדיקלים חופשיים, מצב זה לאורך שנים מהווה גורם סיכון למחלות לב ואירועים מוחיים, כך שיכול לקצר את תוחלת החיים.
בנוסף, רעש הנחרה יכול להפריע ביותר לבת או לבן הזוג, ולהבריחם מחדר המיטות, דבר היכול לגרום למשבר בחיי הנישואין. 
  

 היחידה למחלות החיך של מחלקת אף, אוזן וגרון בבית חולים מאיר היא יחידה ייחודית העוסקת במחלות וליקויים של תבניות ומנגנונים בתחום ראש וצוואר, ביניהם הפרעות בנשימה, דיבור ובליעה. הפרעות אלו זוכות לאבחון מדוקדק באמצעות ידע ומכשור מודרני ומתוחכם הכולל בדיקות עם סיב אופטי (אנדוסקופיה) והדמייה רנטגנית. 

ביחידה למחלות החיך, פרופ' יהודה פינקלשטין, תוך מחקר מתקדם, פיתח שיטת הדמייה מתקדמת בנושא הדמיית הליקויים המבניים של דרכי הנשימה העליונות שפורסמה בספרות הבינלאומית, וכך הושגה התקדמות רבה בנושא זה. כך ניתן ללמוד את מבנה דרכי הנשימה העליונות, לאבחן את הליקוי האנטומי הגורם לנחרה ודום נשימה בשינה ובהתאם לממצאים להציע לפציינט את הטיפול המתאים ביותר לו.

במחקר שבוצע ביחידה למחלות החיך הסתבר שהגורמים הנפוצים ביותר להתפתחות הפרעות נשימה בשינה הם הגדלה של הלשון והתעבות דפנות הלוע, הנפוצים יותר בגברים מאשר בנשים, ובעיקר בגברים כאשר להם משקל עודף.

בבית חולים מאיר נעשה כל מגוון הטיפולים הקיימים - מניתוחי חיך ולוע ועד ניתוחים אותם מבצעת היחידה לכירורגית פה ולסת בבית החולים, בהם מקטינים את הלשון או מזיזים אותה לפנים בניתוחי לסתות. בזכות הניסיון הרב שהצטבר והמיומנות הרבה הן בניתוחי החיך והלוע והן בניתוחי הלסתות, כל הניתוחים מתבצעים במירב הבטיחות ובמינימום אי-נוחות לפציינט.

הידע הקיים ביחידה למחלות החיך מאפשר לחסוך מהפציינט טיפולים וניתוחים מיותרים או מזיקים. במקומות שונים מבוצעים טיפולים בנחרה באמצעות לייזר ובגלי רדיו. בטיפולים אלו שיעור ההצלחה יחסית נמוך ואחוז הכישלונות והסיבוכים גבוה. טיפולים אלו יכולים בין היתר לגרום לקשיי נשימה ולהחמרה בדום נשימה בשינה. ביחידה למחלות החיך ניסיון רב בניתוחי תיקון ושיפור לאחר טיפולי לייזר וגלי רדיו.

כאשר הטיפול הנחוץ הוא ירידה במשקל החולים מופנים לניתוח הצרת קיבה המתבצע בבית החולים בשיטות המתקדמות ביותר ובהצלחה רבה. 
  

 לסיכום, מסביר פרופ' יהודה פינקלשטין, ''יש להגביר את מודעות הציבור ואף הקהיליה הרפואית, לנושא הפרעות הנשימה בשינה, ולכך שניתן לבדוק את הסובלים מהפרעות אלו, לברר את הסיבה לבעייתם ולהציע פתרון מתאים, וכך לצמצם את הסבל הרב שנגרם לאחוז לא מבוטל של ילדים ומבוגרים ולהשיבם לבריאות טובה ולתפקוד תקין בחיים''